פסק-דין בתיק ב"ל 12200-06-11

רקע כללי

1.         התובעת הגישה לנתבע ביום 14.11.10 תביעה לתשלום קצבת שאירים בגין פטירת המנוח דוד מירו ז"ל (להלן: "המנוח") שנפטר ביום 16.2.08. לטענתה, היתה בת זוגו של המנוח מאז שנת 1982 ועד לפטירתו.

בכל התקופה הרלוונטית משנת 1982 ועד לפטירת המנוח, המנוח היה בסטטוס של רווק והתובעת הייתה נשואה לבעלה יוסי.

            תביעתה של התובעת נדחתה בנימוק, כי לא היתה אשתו או הידועה בציבור של המנוח בשעת פטירתו. על דחיה זו התביעה שבפנינו.

עיקר טענות התובעת

2.         לטענת התובעת, היא והמנוח הכירו בעת עבודתם המשותפת בשק"ם ברבמ"ד בקרית מוצקין בשנת 1982, ותוך פרק זמן של מס' חודשים הפכו לבני זוג.

3.         בשנת 1988 נולד לתובעת ולבעלה בן. 

4.         משנת 1992 התהדקו יחסי התובעת והמנוח עוד, והתובעת ישנה אצל המנוח, לטענתה, 5 פעמים בשבוע לפחות, העבירה חפצים אישיים לדירתו והם ניהלו משק בית משותף.

5.         לטענת התובעת, היא ניקתה דירת המנוח, כבסה ובישלה כזוג לכל דבר, והמנוח תמך בה כלכלית.

            בשנת 1995 נולדה לתובעת בת והמנוח נשא בהוצאותיה, קנה לה מתנות והשתתף במסיבות יום הולדתה. המנוח ראה בה כבתו.

6.         לטענת התובעת, בתקופה האחרונה בסמוך לפטירת המנוח הוא רצה שהתובעת תתגרש מבעלה ותעבור להיות עמו בפומבי. לטענתה, המנוח החל בתהליך למכירת דירתו והם החלו לחפש דירה מתאימה למגורי שניהם.

7.         בסמוך לאחר פטירת המנוח, לאחר הלוויה, ומאחר והתובעת החזיקה בכרטיס נסיעה לחו"ל עם בעלה, יצאה עמו לחו"ל. לטענתה, נאלצה לנסוע עם בעלה לחו"ל הואיל וזה היה התנאי שהציב למתן גט.

8.         התובעת רכשה מכספה חלקת קבר למנוח בבית העלמין בצור שלום.

9.         לטענת התובעת, משפחת המנוח ידעה על היותה בת זוגו הידועה בציבור שלו, ועל כן מופיעה היא כיורשת 1/12 מעיזבונו בצו ירושה מיום 10.11.10. לטענתה, אף היום היא בקשר הדוק עם בני המשפחה.

10.       התובעת התגרשה מבעלה בתאריך 11.8.09, כשנה וחצי לאחר פטירת המנוח.

עיקר טענות הנתבע

11.       לטענת הנתבע, התובעת לא הוכיחה כי היא הידועה בציבור של המנוח, וגרה עמו.

התובעת הייתה מגיעה למנוח 3 פעמים בשבוע, ו - 3 ימים הייתה עם בעלה.

12.       התובעת לא הוכיחה תלות כלכלית במנוח, התובעת קיבלה משכורת שנכנסה לחשבון משותף שלה ושל בעלה, ועזרה שהושיט לה המנוח, ככל שהושיט, היתה ספוראדית בלבד.